תורה תמימה על איכה ד׳:ט׳

« תורה תמימה על איכה ד׳:ח׳ תורה תמימה על איכה ד׳:י׳ »

9 טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃ ס

פירוש תורה תמימה על איכה ד׳:ט׳

9 טובים היו וגו׳. טובים היו חללי חרב מחללי רעב – מלמד שהרעב קשה מחרב, ואי בעית אימא, סברא היא, האי מצטער והאי לא מצטער ב"ב ח׳ ב׳.

10 מתנובות שדי. בחורבן ראשון איירי שהיו מתים מריח ירקות רעים, לקיים מה שנאמר שהם יזובו מדוקרים מתנובות שדי, אבל בחורבן האחרון לא היו אלה הירקות, והיו מביאין גדיים וצולין אותן במערבה של עיר והיה אותו הריח מפעפע בהם והיו מתים מ"ר.

« תורה תמימה על איכה ד׳:ח׳ תורה תמימה על איכה ד׳:י׳ »